שעת סיפור - משלים, אגדות, סיפורים (וגם) חיוכים

סיפורי נאסר א-דין

לפני כמה מאות שנים (כך השמועה מספרת) מורה בבית ספר באחד הכפרים בתורכיה, נזף בתלמידי כתתו על מעשה קונדס שעשו. הוא קרא להם לגשת אחד אחד אל הלוח, וחקר אותם:
מה היה חלקם במעשה השובבות?
לאחר שהקשיב, גזר את עונשם בהתאם לחומרת המעשה.
כשהגיע תורו של תלמיד בשם נאסר א-דין, שאל אותו המורה:
"ומה אתה עשית?" והוא ענה
"כלום. לא עשיתי כלום. רק הסתכלתי וצחקתי."
"צחקת?" זעם המורה! "אם כך הסכת ושמע את עונשך: מעתה,
כל עוד העולם מתקיים, אנשים בכל רחבי תבל יצחקו עליך!"
ואכן כך היה.
בתחילה רק בתורכיה צחקו על נאסר א-דין, אבל ממנה התפשטה 'האופנה' לכל המזרח התיכון. כל אחת מהמדינות אימצה לה את דמותו של הטיפש-החכם נאסר א-דין, והכניסה אותו לפנתיאון הפולקלור המקומי. לפעמים מכנים אותו בשמות אחרים, מייחסים לו תכונות אחרות, קושרים כתרים של כבוד לשמו (מולה, הודג'ה ועוד) אבל בכל האיזור הפכה דמותו למשל ולשנינה ולסמל לחכמה ארצית, בסיסית, נאיבית משהו, שלפעמים גובלת בטפשות של ממש.

סיפורים רבים נקשרו לשמו של נאסר א-דין. חלקם אפילו התקיימו במציאות, אבל מרביתם הם סתם אנקדוטות שהולבשו על דמותו. לאף אחד לא ממש חשוב מה אמת ומה שקר, כל עוד הסיפורים מעלים חיוך על שפתי הקורא או השומע, וכל עוד יש מאחוריהם איזושהי "חוכמולוגיה" מעניינת.

בכמה עשרות השנים האחרונות, הגיעו נאסר א-דין וסיפוריו גם למערב. באירופה ובארה"ב מרבים להביא אותו כדוגמה לפקחות טבעית הגובלת לפעמים בטפשות ולפעמים בגאונות.
להפתעתי גיליתי באינטרנט אוצר שלם סביב הדמות המיתולוגית הזאת - קבוצות דיון, פורומים, רשימות תפוצה - בכולם מספרים את עלילותיו של נאסר א-דין. ומאגר הסיפורים לא מתכלה, הוא כמעיין המתגבר, בעיקר בשל העובדה שגם היום - מאות שנים אחרי שהדמות הספק אמיתית ספק אגדה כבר עברה מן העולם - ממשיכים להכתב סיפורים, מודרנים לחלוטין, אבל משום מה קושרים אותם לדמותו של נאסר א-דין. כל סיפור של שנינה וחוכמה שלא יודעים בשם מי להביא אותו - מלבישים על נאסר א-דין. ועדת נמעריצים שלו הולכת וגדלה בכל העולם.

יש ברשותי אוסף גדול מאד של סיפורים מבדחים כאלה, ואני אעלה אותם הנה בהדרגה.
כולם מוזמנים לערוך הכרות עם הכסיל האוניברסלי, שלא פעם מתגלה דווקא כחכם באדם.